עבור היוונים הקדמונים ההיפך מאהבה לא היה שנאה, גם לא אדישות. הקוטב הנגדי לאהבה היה הרצון להיות נאהב. 

כי האושר, היה חוזר ואומר בלבו, אינו להיות נאהב: בכך אין להסב נחת אלא לרגשות היוהרה, נחת מעורבת בתחושה של מיאוס. האושר הוא לאהוב, ואולי גם לצוד רגעים חולפים מתעתעים, של קירבה מדומה אל מושא האהבה. (תומאס מאן)

2. "בנישואים, קל יותר לשאת את הוודאות 'היא לעולם לא תאהב אותי במיוחד', מאשר את הפחד 'אני לא אוהַב אותה יותר'". (ג'ורג' אליוט)

3. "בריא ומועיל יותר למערכת כולה לאהוב מאשר להיות נאהב. קיים מיתוס רב-השפעה שטוען כי ההפך הוא הנכון, אבל הדרך שבה אני רואה את הדברים בכל-זאת נכונה, ואפשר לבחון זאת באמצעות תצפיות ארוכות טווח". (נינה קולטארט)

אם חיבה שווה לא תתאפשר
אבקש להיות זה שאוהב יותר. (וו.ה. אודן)

5. "אלוהיי, הענק לי חסדך כך שלא אתאווה להיות מנוחם אלא מנחם, שלא להיות מובן כי אם מבין, שלא להיות אהוב אלא אוהב. שהרי בנתינה, מקבלים אנו". (תפילה המיוחסת לפרנציסקוס הקדוש)

6. "מי שאוהב הינו אלוהי יותר מהנאהב, משום שהאל מצוי בראשון ולא באחרון". (תומאס מאן)