אתמול, בשעה 14:38, התחיל באופן רשמי הקיץ. האור היה הרב ביותר, השמש בשיאה. אז לכבוד בוקר הקיץ הראשון – שיר אהבה לשמש (שיר שתלוי אצלי בשירותים, ומקדם את פני מדי בוקר):

 

למה אני מתעוררת מוקדם / מארי אוליבר

שלום, שמש בפניי.

שלום, את שעושה את הבוקר

ופורשׂת אותו מעל השדות,

ולתוך הפנים של הצבעונים

ומקורות החסידה המהנהנים,

ולתוך חלונותיהם של, אפילו,

האומללים והרגזנים –

 

המטיפה הכי טובה שאי פעם היתה

כוכב יקר, שפשוט יצא לו

להיות במקום בו אתה נמצא ביקום,

לשמור עלינו מחשכת-עולם,

להקל עלינו במגע חם,

להחזיק אותנו בידי-האור הגדולות –

בוקר טוב, בוקר טוב, בוקר טוב.

 

הביטי, כעת, איך אני פותחת את היום,

בשמחה, בחביבות.

 

(המקור כאן; הרבה יותר מוצלח כמובן מהתרגום שלי)

 

ועוד שיר-שמש יפה ועדין, שיהיה גם ניגון: