הערה קצרה על נישואין

Wedding- Iishan-at-seefromthesky.jpg
photo: Iishan@seefromthesky

נישואין טובים, כמו כל קשר זוגי ממושך ואוהב, אינם מוגדרים על-ידי החוק, או אפילו על-ידי המחויבות. הפסיכואנליטיקאית והסופרת ז'וליה קריסטבה אמרה על נישואיה לסופר פיליפ סולרס שהם שרדו עם ויטליוּת בלתי מתפשרת מכיוון שלא צייתו לשום חוק מלבד החוק הפנימי שלהם. במקום להיות משהו מאורגן ומוכתב, אמרה, זהו קשר של "כִּיוּל מתמיד, זורם וצלול, אותו מטפחות שתי חירויות הדדיות". ככותרת ספרם המשותף של שני בני הזוג, אותו כתבו אחרי 48 שנות נישואין, יותר מכל דבר, זוהי אמנות.

julia-kristeva-and-philippe-sollers.jpg
שתי חירויות הדדיות. סולארס וקריסטבה

לעמוד בתוך האש

ל"ג בעומר הוא ליל המדורות והחתונות. לילה של הרבה תקוות וציפיות.

החתונה היא רגע של בחירה רבת משמעות, אולי הבחירה המכריעה ביותר בחייהם של רוב האנשים, בחירה בחיים של מחויבות והתמסרות. ליאונרד כהן אמר: "אני חושב שנישואים נועדו לאנשים בעלי עקרונות מאוד מאוד נאצלים. זו דיסציפלינה מחמירה בצורה קיצונית. זו הפניית גב לכל האפשרויות האחרות ולכל החוויות האחרות של אהבה, תשוקה ואקסטזה". מבחינתו של כהן "הנישואים היום הם המנזר. המנזר הוא החירות".

כהן התכוון לכך. בשנת 1993 הוא עמד להתחתן עם השחקנית רבקה דה מורניי, אולם ברגע האחרון התחרט ובחר לחיות במנזר בודהיסטי. הוא אמר לארוסתו: "נישואים הם התרגיל הרוחני הקשה ביותר בעולם". החיים במנזר, המשיך, "זה כלום בהשוואה לנישואים. אם אתה באמת שם, נוכח באמת ובתמים בנישואים, זו התבוננות עצמית עשרים וארבע שעות שבעה ימים בשבוע. במילים אחרות, מי שאתה משתקף אליך במראה של שותפך לנישואים יום אחר יום, דקה אחר דקה, שעה אחר שעה. מי מסוגל לשאת את זה?".

ובכל זאת, ההתבוננות המשותפת הזו היא מאמץ ראוי מאין כמותו. אפשר אמנם להיכוות קשה, אפשר גם להישרף. אבל כמו ששר גארת ברוקס:

אינכם חיים את החיים, רק שורדים אותם

אם אתם עומדים מחוץ לאש

(Life is not tried it is merely survived / If you're standing outside the fire)