אהבה ראשונה

דברים שאמרתי אתמול בחתונתם של דורי ורותם

חתונה דורילה.jpg

התקופה שאנו חיים בה לא תמיד מרגישה הכי ידידותית לאהבה. אמנם נראה שכולם מדברים עליה כל הזמן, אבל אולי דווקא לכן יש ממנה בפועל פחות. אהבה, או זוגיות, הפכה למין מוצר צריכה, משהו שמשתמשים בו כל עוד נהנים ממנו, ואז משליכים, מחפשים איזה שדרוג, ריגוש חדש. ואני רוצה דווקא לדבר על הגישה ההפוכה – על דבקות, מסירות, נאמנות, שאני חושב שהן מילים שמייצגות מאוד טוב את הזוג שהוא דורי ורותם.

נראה לעתים שצריך לוותר על משהו, שצריך לבחור: חידוש או נאמנות, ריגוש או מסירות; שהם לא הולכים ביחד. ואפשר באמת לומר שאהבה מעדיפה ויתור על הריגוש המיידי, ושהיא בוחרת במסירות, כי מסירות היא חלק ממהותה. אבל מי שמצליח לבחור כך אולי גם יגלה ריגוש עמוק יותר, שהרי אהבה אמיתית מחדשת ומתחדשת, מדי יום.

העניין הוא, שזה לא משהו שאפשר לעשות מדי פעם – יום כן יום לא. או שמסורים לאהבה, ואז גם לאהוּב ולאהובה, או שלא. צריך לבחור, ואז לדבוק בבחירה הזו. ולפעמים צריך לבחור מוקדם. רותם ודורי ממחישים את האפשרות לעשות את הבחירה הזו, גם בימינו. לפני 12 שנה הם נפגשו, והתאהבו, נערה ונער. אפשר לחשוב – מה הם כבר ידעו? אבל הם ידעו גם ידעו.

הסופר הרוסי איוון טורגנייב כתב:

אהבה ראשונה – כמוה כמהפכה: בן-רגע נהרס ונופל המבנה החדגוני הקבוע של החיים הממושטרים, על המתרס עומדים העלומים, דגלם המבהיק מתנופף למעלה-למעלה, ולכל אשר צפוי להם מעתה והלאה – אם מוות הוא ואם חיים חדשים – לכל ישלחו ברכתם הנלהבת.

נראה לי שכל אדם חווה, מתישהו בחייו, אהבה כזו, מהפכנית, ראשונה (גם אם היו לו בני זוג קודם לכן). אבל לא תמיד אנחנו מצליחים לשמור על הלהט המהפכני. כי מהפכה באמת הופכת הכל, מביאה מוות או חיים (לא תמיד ברור מה מפחיד אותנו יותר). מול הלהט המהפך ניצבת בפני האוהבים ברירה. האם לדבוק באהבה הזו, או לבדוק – אולי יש משהו טוב יותר בשדות זרים? דורי ורותם הצליחו לדבוק.

חתונה דורילה2
Photo: Lucy Powell
מודעות פרסומת

לעמוד בתוך האש

ל"ג בעומר הוא ליל המדורות והחתונות. לילה של הרבה תקוות וציפיות.

החתונה היא רגע של בחירה רבת משמעות, אולי הבחירה המכריעה ביותר בחייהם של רוב האנשים, בחירה בחיים של מחויבות והתמסרות. ליאונרד כהן אמר: "אני חושב שנישואים נועדו לאנשים בעלי עקרונות מאוד מאוד נאצלים. זו דיסציפלינה מחמירה בצורה קיצונית. זו הפניית גב לכל האפשרויות האחרות ולכל החוויות האחרות של אהבה, תשוקה ואקסטזה". מבחינתו של כהן "הנישואים היום הם המנזר. המנזר הוא החירות".

כהן התכוון לכך. בשנת 1993 הוא עמד להתחתן עם השחקנית רבקה דה מורניי, אולם ברגע האחרון התחרט ובחר לחיות במנזר בודהיסטי. הוא אמר לארוסתו: "נישואים הם התרגיל הרוחני הקשה ביותר בעולם". החיים במנזר, המשיך, "זה כלום בהשוואה לנישואים. אם אתה באמת שם, נוכח באמת ובתמים בנישואים, זו התבוננות עצמית עשרים וארבע שעות שבעה ימים בשבוע. במילים אחרות, מי שאתה משתקף אליך במראה של שותפך לנישואים יום אחר יום, דקה אחר דקה, שעה אחר שעה. מי מסוגל לשאת את זה?".

ובכל זאת, ההתבוננות המשותפת הזו היא מאמץ ראוי מאין כמותו. אפשר אמנם להיכוות קשה, אפשר גם להישרף. אבל כמו ששר גארת ברוקס:

אינכם חיים את החיים, רק שורדים אותם

אם אתם עומדים מחוץ לאש

(Life is not tried it is merely survived / If you're standing outside the fire)