1

אני מודה לך אלוהים על כה יום נפלא
זה: על הנפשות הירקרקות הזונקות של העצים
וחלום אמת כחול של שמיים; ועל כל דבר
שהוא טבע שהוא אינסופי שהוא כן
(אני שמַתִּי חי היום שוב,
וזהו יום הולדתה של השמש; זהו יום
ההולדת של חיים ושל אהבה ושל כנפיים: ושל ההתרחשות
העליזה עד אין קץ שהיא הארץ)
כיצד יוכל איזה טועם נוגע שומע רואה
נושם רק – מורם מהלא
של כל כלום – בן אנוש
לפקפק בבל ישוער, בך?
(כעת האוזניים של אוזניי מתעוררות ו
כעת העיניים של עיניי פקוחות)

2

מכיוון שהרגש ראשון
מי שמקדיש תשומת לב
לתחביר הדברים
לעולם לא ינשקך לגמרי;
להיות לגמרי שוטה
כשהאביב בעולם
דמי מאשֵר,
ונשיקות הן גורל טוב יותר
מאשר חכמה
גברת אני נשבע בשם כל הפרחים. אל תבכי
– המחווה הכי טובה של מוחי היא פחותה
מרטט עפעפייך שאומר
אנו זה לזה: אז
צחקי, נשענת לאחור בזרועותיי
שכן החיים אינם פיסקה
והמוות אני חושב הוא לא סוגריים

– – –

התרגום שלי, את המקור תמצאו כאן וכאן
וכאן עוד תרגום שלי לשיר יפהפה של קאמינגס