אור באור

הפוטנציאל האנושי הוא עצום, אבל כל אדם מממש רק חלק קטן מתוכו. אנחנו מפתחים מיומנויות שחשובות לנו, ומזניחים רבות אחרות. מה 'חשוב' משתנה מעידן לעידן, מתרבות לתרבות. האנתרופולוג הנודע קלוד לוי-שטראוס נתן לכך דוגמה מרתקת. במהלך אחד ממחקריו, הוא מספר, נתקל בבעיה שנראתה לו חסרת פשר לחלוטין. הוא איתר עדויות על פיהן בעבר התקיים שבט שחבריו היו מסוגלים לראות את כוכב ונוס (נֺגה) באור יום מלא, דבר שמבחינתו היה בלתי מתקבל על הדעת. הוא הציג את העניין לכמה אסטרונומים, שאמרו לו שכמובן שאיננו יכולים לראות את הכוכב ביום, אבל בהתחשב בכמות האור שהוא פולט, זה לא בלתי נתפס לחלוטין שהדבר יהיה בגדר האפשר. מאוחר יותר מצא לוי-שטראוס ספר מחקר ישן על ניווט ימי, ממנו עלה כי בימי קדם היו מלחים שביכולתם היה לראות את ונוס, כוכב האהבה, באור היום. "כנראה נוכל עדיין לעשות זאת", כתב לוי-שטראוס, "אם נאמן את עינינו".

אנחנו הופכים מומחים במה שחשוב לנו, והיכולת שלנו גבוהה בהרבה מכל מה שנוכל לשער. במה נבחר להתמחות? מה נאמֵן עינינו לראות?

20171214_060530 (3).jpg

היום מדליקים שמונה נרות, ליל מחרתיים יהיה הארוך ביותר בשנה
שנדע לראות את האור שבאור, ואת האור שבחשכה

מודעות פרסומת

דבּרוּ אהבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s