עידן האהבה

היסטוריה מזורזת של האנושות, שמסבירה כיצד הפכה אהבה למקור המרכזי למשמעות שאנו מוצאים בחיינו

Climbing - Dylan Siebel.jpg
Photo: Dylan Siebel

הפילוסוף הצרפתי לוּק פֶרִי (לא להתבלבל עם הבחור הקוּל הזה!) חילק את ההיסטוריה לארבעה עידנים, שכל אחד מהם אופיין במקור אחר למשמעות בחיי בני האדם. בעידן הראשון, הקדום, המקור היה 'קוסמי' – חיים ראויים ובעלי משמעות היו כאלה שאופיינו בקיום הרמוני עם הקוסמוס. בעידן השני המשמעות היתה דתית – חיים ראויים היו כאלה שהוקדשו לאל (שלפי פרי האדם יצר בדמותו). העידן השלישי היה ההומניסטי – המשמעות נגזרה מקיומו של האדם כחלק מהחברה האנושית ומתרומתו לה. העידן הרביעי היה של פירוק ודה-קונסטרוקציה, בו בוטלה כל משמעות חיצונית וחיים ראויים היו חיים שאופיינו באינטנסיביות וחירות (חופש מאשליות). המהלך של מעבר מעידן לעידן הוא של התכנסות – מהכללי והאוניברסלי לעבר האנושי, מטרנסצנדנציה לאימננציה. כעת, כתב פרי בספרו On Love, אנחנו בפתח העידן בו יגיע התהליך לשיאו, ומקור המשמעות יהיה אהבה.

מה שהוביל להפיכת אהבה למקור המשמעות שאנו מוצאים בחיינו הוא התהליך ההדרגתי, שפחות או יותר הושלם, של שינוי בשיקולים לבחירת בן הזוג. אם לאורך ההיסטוריה השיקולים היו כלכליים, מעמדיים, דתיים, חברתיים, כיום, לראשונה בהיקף כה נרחב, השיקול הוא אך ורק של אהבה. המהפך הזה אמנם הוביל לכך ש-60% מקשרי הנישואין באירופה מסתיימים בגירושין, אבל אין פירוש הדבר שנישואי האהבה נכשלו, מעיר פרי, אלא רק שזה קשה יותר לחיות על פי אהבה מאשר על פי המסורת. אף אישה ואף איש לא ירצו לחזור למודל של arranged marriage, הוא כותב, מה שמעיד שנישואי האהבה, על אף חסרונותיהם, הם בגדר התקדמות.

Luc_Ferry
Luc Ferry (photo: wikipedia)

האהבה שפרי מדבר עליה היא כללית, אהבה באשר היא. אולם המקור, האבטיפוס, הוא האהבה הרומנטית, שהרי היא שמכתיבה את בחירת בן או בת הזוג. עם-זאת, עבור רבים כיום האהבה הגדולה שהם חווים היא לא לבני זוגם, אלא לילדיהם. האהבה לבני זוג עדינה, פגיעה, וכאמור – לעתים קרובות קצרת ימים. אבל גם האהבה לילדים היא תוצר של מהפכת האהבה הרומנטית. היו אמנם תקופות היסטוריות בהן אהבת ילדים היתה ערך חשוב, אולם ביטוייה היו תמיד שונים מאשר בימינו, וחלשים בהרבה. יתר על כן, במשך מאות שנים אהבת ילדים נחשבה דבר חריג יחסית, כותב פרי. על פי היסטוריונים, מוות של ילד בימי הביניים נחשב לעתים קרובות כאירוע פחות רציני ממוות של סוס או חזיר. אפילו בתחילת המאה ה-19 כשלושים אחוז מהילדים ננטשו – דבר שפירושו היה, פשוטו כמשמעו, הוצאתם להורג. הופעת נישואי האהבה היא ששינתה את היחס לילדים באופן קיצוני. אנשים רבים סבורים כי אהבת ילדים היא דבר טבעי לחלוטין, שאין לה שום קשר לחברה ולהיסטוריה – ”!this is partly true – but very largely false“ (עמ' 48).*

אהבה הפכה למקור המשמעות שיש לנו בחיינו שכן היא נתפסת על-ידינו כקדוֹשה. אך מהי קדוּשה? בשונה מהתפיסה המקובלת, קדוש אינו הדתי, או משהו שמקושר לדתי. הקדוש, כפי ששמו מרמז, הוא מה שאנו מוכנים להקדיש את חיינו עבורו. או, כמו שזה עולה באנגלית, sacred הוא מה שאנו מוכנים to sacrifice עבורו; להקריב את עצמנו. ערכים הם קדושים אם אני מוכן לסכן חיי עבורם, בין אם בצדק ובין אם שלא בצדק. אם נחשוב על זה ולו לרגע, כותב פרי, נכיר בכך שהערכים שעבורם נהיה מוכנים למסור את חיינו הם אלה אשר (בחשאי, אך בעקביות, ובכל תחום של חיינו) יוצרים משמעות בחיינו.

לאורך ההיסטוריה אנשים מסרו חייהם בהמוניהם עבור שלוש 'סיבות': עבור אלוהים, עבור מדינתם ועבור המהפכה. אלה שלושת 'הדמויות הקדושות' בהיסטוריה של אירופה. כיום, כותב פרי, עבור הדור הצעיר באירופה, הדמויות האלה עברו מן העולם. ניטשה כתב שאלוהים מת. פרי מוסיף שכך גם המדינה, והאידיאולוגיה. ניתוח של ה'קדוש' בן ימינו מעלה כי אנשים מוכנים לסכן חייהם, ואפילו למסור אותם, רק למען אנשים אחרים, אותם הפכו למקודשים באמצעות אהבה. אנחנו מוכנים למות רק עבור אנשים, בני אדם בשר ודם, לא עבור רעיונות מופשטים, לא עבור אלוהים, מדינה, אידיאולוגיה.

ביקורת שגורה, וטרחנית לפי פרי, היא שמהפכת האהבה הובילה לנסיגה נרקיסיסטית ואגואיסטית. כאילו אחרי הוויתור על האוטופיות הגדולות, נותר רק המעגל האישי והמשפחתי המצומצם. למעשה, ההיפך המוחלט הוא הנכון. העידן הנוכחי, של דגש על האישי, על האהוב, מוביל דווקא לתחושה יותר פתוחה, מגוונת ואקטיבית של אחווה-עם-אחר (“fellow-feeling”) מכל תקופה אחרת בהיסטוריה. החברה המערבית בת-ימינו אינה מושלמת, אך היא עושה יותר מאשר כל חברה אחרת בהיסטוריה עבור העניים, הנדכאים, הקורבנות של מעשי טבח. למעשה, כותב פרי, מהפכת האהבה שינתה את האידיאלים וההרגלים הקולקטיביים שלנו לפחות כפי שהיא שינתה את התנהגותנו האישית, ואולי אף יותר. נכון, אנחנו אינדיבידואליסטים, והחברה המערבית קפיטליסטית וחמדנית, אפילו חזירית, ובכל זאת, הדאגה לאחר מעולם לא היתה גדולה מכפי שהיא בימינו. ואם מישהו חושב שדברים היו 'טובים יותר בעבר, או במקום אחר' פרי שואל: באיזו מאה? באיזו מדינה?

* הסימוכין ההיסטוריים והאנתרופולוגיים לטענה הזו מופיעים בהרחבה בספר The Revolution of Love.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “עידן האהבה

    1. באמת מעניין. אפשר להבין כל מיני דברים על התקופה דרך הניתוח הזה של פרי – גם אם הוא קצת סכמטי (ובמיוחד איך שהצגתי אותו כך בקצרה). תודה על הקישור

      אהבתי

      1. האהבה וזוגיות הם נושאים שלא נס ליחם כמעט אף פעם 🙂
        מתוך ראיית החיים בזמן הזה וללא הפרספקטיבה הדרושה לי לשיוך התקופה הזו לעידן כלשהו, אני מקווה שאכן האנושות נמצאת בשיאו של תהליך "פירוק ודה-קונסטרוקציה" וכי כל סדר חדש זקוק לכאוס שלפניו.
        ועל אף שהמאמר שלך מעלה מסקנה מאוד חיובית שגרמה לי לחייך ולהתרכך בתוכי, עדיין, עם כל זה, השיח האקדמי שנובע מכתיבתך בעניין האהבה מאוד מרחיק אותה. היא, תמיד זקוקה לשירה למוסיקה, כדי להציף אותה ולהנכיח אותה.
        העידן הזה, שבסיכום המאמר נכתב עליו ש"הדאגה לאחר מעולם לא היתה גדולה מכפי שהיא בימינו", הוא עידן שלתחושתי מחדד את הניכור הרב לעומת ביטויי אהבה באשר הם מאחר והקוטביות היום גדולה יותר לכאן ולכאן, ולכן אולי יש תחושה של כאוס.
        מאז ומעולם היתה דאגה גדולה וחוסר אכפתיות משווע יושבים יחד כיום ולילה. מאז ומעולם כל הנחלים זרמו אל הים והים לא עלה ואין חדש תחת השמש.

        אהבתי

        1. שלום יפעת ותודה על הקריאה ועל התגובה.
          הצגתי כאן רעיונות של איש חכם, שלא בהכרח משקפים את דעתי, אבל אני חושב שמעניין להתמודד איתם ושיש מה ללמוד מהם. בכל אופן – כך היה עבורי. היה לי מעניין גם לקרוא את ההתייחסות שלך לדברים.
          אין חדש תחת השמש, ולצד זאת, כל יום הוא חדש וחד פעמי תחת השמש. אם זוכרים ששתי האמירות, הסותרות לכאורה, נכונות, אפשר לחיות בצורה שלמה יותר לדעתי.
          ובעניין הערתך ה'מוזיקלית' – אני מסכים איתך בכל לב, כפי שאני מקווה שעולה מהספר "אההבה". את מוזמנת מאוד לעיין בו.

          אהבתי

דבּרוּ אהבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s