אהבות (7)

שבעה הרהורים קצרים על אהבה

Photo - Christopher Campbell
Photo: Christopher Campbell

1

"יש אהבה שהיא כמנורה קטנה, שמפסיקה לבעור כשהשמן כלה; או כפלג מים, שמתייבש כשהגשם חדל. אך ישנה אהבה שהיא כמעיין אדיר הפורץ מבטן האדמה – היא ממשיכה לזרום לעד, בלתי נדלית." (יצחק מנינוה)

2

ניתן למצוא תשובות רבות לשאלה "מהי אהבה?". אחת האהובות עלי היא של אוקטביו פאס. הוא כתב: "מעבר לשמחה או עצב, אף שהיא שני הדברים, אהבה היא עוצמה (intensity): היא אינה נותנת לנו נצח, אלא חיים, אותה שנייה שבה דלתות הזמן והחלל נפתחות לכדי סדק: כאן הוא שם ועתה הוא תמיד".

דברים דומים כתב אריך פרום, שאמר שאהבה הִנָה פשוט חיים "מתוך תמצית ההוויה": "יש הוכחה אחת בלבד לקיומה של אהבה: עומק היחסים, והחיוניות והעוצמה בכל אחד מבני הזוג; אלה הפירות שעל פיהם ניכרת האהבה".

3

הגרעין ממנו צומח פרי האהבה הוא הדמיון. הכמיהה, שהיא התנאי לאהבה, היא למעשה העלאה-בעיני-הנפש של משהו רצוי, שאיננו. כלומר – פנטזיה. גם אחרי שפוגשים, כשמתאהבים, הקשר עודו מבוסס לרוב על העברה של רגש מדמויות קודמות לאהובנו. שוב – פנטזיה.

אפשר לזלזל ולומר 'סתם פנטזיה', אלא שהיא הכרחית כדי שנצליח לאהוב. אי-אפשר להגיע לרגש אמיתי אם לא מאמינים, בלב שלם, באפשרותו, אף לפני שהתממשה, כלומר בלי לעבור בשלב שבו הרגש הוא 'סתם' פנטסטי/פנטזמי.

המשוררת והמרצה האוסטרלית אנטוניה פּוֹנט תיארה זאת יפה בסיפור שכתבה:

"אני יודעת שהצעתי לך פנטזיה. ואני יודעת שפנטזיה, בגדול, היא המצאה ריקה. אבל מה עוד יש לנו? איך עוד נוכל לנוע לעבר אפשרות חדשה אם לא ניקח את הפנטזיה, היצירה הטהורה, שאינה מבוססת על דבר, ונרוץ איתה, נרוץ איתה כאילו חיינו תלויים בה? כי הם תלויים בה, אתה יודע. אנחנו רק ממציאים את האבנים שאנו פוסעים עליהן, אין שם דבר. אנחנו מולידים את עצמנו בכל רגע, אחרת אנחנו מתים מהלכים".

4

הפנטזיה אינה רק של אחד. בתחילה, כל אחד מבני הזוג צריך לדמיין. אההבה היא תמיד של שניים. הגוף המתאר אותה הוא ראשון רבים. התשוקה ליצור "אנחנו" עם אדם נוסף אינה תוצר לוואי של אהבה רומנטית, כתב הפילוסוף רוברט נוזיק, משהו שפשוט קורה כאשר יש אהבה; התשוקה הזו היא מהותית לאהבה, היא חלק מרכזי ממה שהאהבה רוצה לעשות.

ה"אנחנו" הזה, יצירת גוף ראשון רבים מתוך שני גופים יחידים, אין פירושו שהשניים מתבטלים, אין פירושו שכבר אין 'אני' ו'את'. מה שמתבטל, העיר קירקגור אינו היחס אני-את, אלא היחס שלי-שלך. כמו שהוא כתב: "בלי 'את' ו'אני' אין אהבה, ועם 'שלי' ו'שלך' אין אהבה". יש 'את', יש 'אני' ויש 'שלנו', בלבד.

5

תפיסות רומנטיות (ואני איתן) יסבירו את ה"אנחנו" שיוצרת אההבה כביטוי לאיחוד של שתי נשמות תאומות. נוזיק הציע הסבר מיסטי פחות לתחושה החזקה שיש רק מישהו "אחד ויחיד" שמתאים לנו בכל העולם כולו. האם זה יתכן? מה הסיכוי שבכלל יהיה קיים מישהו כזה? ושתפגשו? לדבריו, התחושה שיש "אחד ויחיד" היא אכן נכונה, אחרי שה"אנחנו" נוצר. מאותו רגע, הזהות של כל אחד מבני-הזוג כרוכה ב"אנחנו" הספציפי עם הפרטנר ומעוצבת על ידו, כך שעבור ה"אני" הספציפי שאת כעת, באמת יש רק אדם אחד ויחיד שמתאים לך, שהרי ה"אני" שלך השתנה והתעצב בתוך ה"אנחנו" ליד אדם זה ולאור נוכחותו.

6

גם לבודהיזם תפיסה פשוטה ובלתי דרמתית של אהבה. לפי הנזירה לוסאנג פאלמו (ריטה), אהבה היא מצב בו יש רצון שמישהו אחר (או אתה עצמך) יהיה שמח, וההבנה שזה לא מתרחש מאליו, שזה דורש מאמץ. זה הכל.

לעומת אהבה מציב הבודהיזם היצמדות (attachment). גם כאן יש שאיפה לאושרו של האחר, אלא שהרצון הוא שאני אהיה גורם האושר. גם רצון להיות עם מישהו בגלל שהוא עושה אותי מאושר הוא ביטוי להיצמדות. לעומת זאת, "אהבה רק רוצה לתת". אם אנחנו נפגעים מבן הזוג, אמרה הנזירה לוסאנג, כנראה שבקשר מעורבת היצמדות.

7

אומרים שאי אפשר לקנות אהבה. זה כנראה לא נכון, רק שצריך להיות מוכנים לשלם. המחיר: הכל.

דבּרוּ אהבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s